פסק-דין בתיק ת"א 2349-06

1.         הנתבעת 1 [להלן: "החברה הקבלנית"] בנתה בשנת 1999 פרויקט מגורים של 42 קוטג'ים בגני-שילר ברחובות [להלן: "פרויקט הבניה"]. הנתבע 2 הינו בעל המניות ומנהל החברה הקבלנית. הנתבעת 3 הינה אשתו של הנתבע 2.

            התובע הינו קבלן עבודות גמר, שביצע בפרויקט עבודות גמר עבור החברה הקבלנית.

2.         התובע הגיש תביעה כנגד הנתבעים בגין הלוואות שהעמיד לטובת הנתבעים  2 - 1  בתקופה מ- 19.5.99 ועד 31.5.02. ההלוואות ניתנו לצורך מימון פרויקט הבניה.

            התובע טען בסעיף 52 לתצהירו ובסעיף 52 לתביעה, שקרן חוב ההלוואות נכון ליולי 02' עמד ע"ס 1,460,000 ש"ח ולסכום זה יש להוסיף ריבית חודשית של 2% מחודש מיולי 02' ועד התשלום בפועל.

            התביעה הוגשה ב- 26.10.06, נדונה בפני מותבים אחרים, והועברה לשמיעת הוכחות בפני ביולי 2010.

3.         התחשבנות בשנים 1999-2002 בין התובע לבין הנתבעים 1-2 בעניין פרויקט הבניה התייחסה הן לשכר עבור העבודות שביצע התובע בפרויקט כקבלן גמר, והן להחזר ההלוואות שהעמיד התובע לטובת הנתבעים 1-2 לצורך השלמת הפרויקט - הלוואות מימון.

            התובע ביצע עבודות גמר ב- 41 קוטג'ים שנבנו ע"י החברה הקבלנית [סעיף 52 לתצהיר הנתבע 2] לפי תעריף של 15,000 דולר + מע"מ לקוטג' [סעיף 45 לתצהיר התובע]. התובע קיבל מהנתבעים 1-2 צ'קים דחויים בגין העבודות שהיה עליו לבצע בפרויקט הבניה. באמצעות ניכיון הצ'קים הנ"ל השיג התובע מימון, והלווה כספים לנתבעים 1-2 לצורך השלמת הפרויקט.

            שני הצדדים נהנו מההסדר הנ"ל. הנתבעים 1-2 זכו במימון ביניים, והתובע זכה בשכר עבור ביצוע עבודות גמר ב- 41 קוטג'ים. יודגש שקצב המכירות בפרויקט לא הצדיק ביצוע מיידי של עבודות גמר בו זמנית בכל הקוטג'ים בפרויקט, וההלוואות שהעמיד התובע לרשות הנתבעים 1-2 אפשרו לבצע את עבודות הגמר בכל הקוטג'ים.

4.         לא נערכו הסכמי הלוואות בכתב בין התובע לבין הנתבעים 1-2 בעניין ההלוואות שהעמיד התובע לטובת הנתבעים 1-2. התובע גם לא החתים את הנתבעים על קבלות במועד העברת כספי ההלוואות.

            התובע הודה בעדותו: "ש. האם נחתם הסכם הלוואה? ת. לא [עמ' 2 שורות 27-28]; "ש. אף אחד מהתשלומים שנתת אין לך חתימות שלו? ת. לשום דבר" [עמ' 12 שורה 5 - עמ' 13 שורה 2]; "ש. כשקיבלת כסף על הריבית הוצאת קבלה? ת. לא. ש. הוצאת חשבונית מס? ת. לא" [עמ' 113 שורות     26-29]. 

5.         ב- 2003 הגישה החברה הקבלנית כנגד התובע תביעה לבית משפט השלום ברחובות בסך 2.5 מיליון ש"ח בגין ליקויי בניה [ת.א. 2589/03], וכנגד הגיש התובע ב- 12.10.03 תביעה בסך 1,079,500 ש"ח בגין יתרת חוב לתשלום עבור העבודות שביצע בפרויקט.

חרף העובדה שב- 2003 הסכסוך הגיע לבית המשפט, התובע לא כלל בתביעה הכספית שהגיש את חוב ההלוואות הנטען. התביעה בעניין ההלוואות הוגשה ב- 26.10.06 - בחלוף 3 שנים ממועד הגשת התביעה הראשונה. בסופו של הליך, הצדדים הגיעו להסדר בבית משפט השלום שהתביעות תימחקנה.

6.         התובע הציג את גרסתו בסעיף 52 לתצהירו, המהווה תצהיר עדות ראשית:

"התובע הלווה לנתבע [הנתבע 2 - י.ג.] סך של 4,509,500 ש"ח. מסכום זה יש להפחית סך של 1,886,000 ש"ח בגין 2 הדירות שהעביר הנתבע לתובע. מהסכום הנותר 2,623,500 ש"ח יש להפחית גם את תשלומי הריבית ששילם הנתבע, וכך יעמוד סכום ההלוואה על 2,060,000 ש"ח. מסכום זה יש להפחית סך של 600,000 ש"ח בגין  הדירה הנוספת אותה העביר הנתבע לתובע, ומכאן שסכום ההלוואה הנומינלי הנותר לחובתו של הנתבע עומד ע"ס 1,460,000 ש"ח. סכום נומינלי זה בצירוף ריבית חודשית של 2% מחודש יולי 2002  ועד מועד הגשת התביעה עומד על 4,038,097 ש"ח".

התובע הדגיש בסעיף 53 לתצהירו שעד חודש יוני 2002 [מועד עריכת התחשיב] - לא שילמו הנתבעים כספים ע"ח קרן ההלוואות.

בסעיף 34 לתצהיר התובע הובא פירוט סכומי קרן ההלוואות שנטען שהתובע העמיד לרשות הנתבעים בתקופה ממאי 99' ועד מאי 02'. התובע טען שהעמיד בתקופה הנ"ל כ- 4.5 מיליון ש"ח הלוואות לנתבעים 1-2 לצורך השלמת פרויקט הבניה.

אין מחלוקת בין הצדדים שהנתבעים שילמו לתובע בגין ההלוואות בדרך של העברת בעלות ע"ש התובע ב- 2 קוטג'ים ובדירה נוספת ששוויים הכולל היה 2,486,000 ש"ח:

2,486,000 ש"ח = 600,000  ש"ח + 1,886,000 ש"ח  [ראו סעיף 52 לתצהיר התובע].

חוזי המכר של 2 הקוטג'ים שהועברו לבעלות התובע ע"ח החזר ההלוואה הינה מאוקטובר 2001. [נספח ה' לתביעה] הדירה הנוספת הועברה לתובע ע"ח החזר ההלוואה בפב' 2002 [סעיף 45 לתצהיר התובע].